בפרוס המאה ה-21, הצורך של עסקים, ארגונים, קבוצות ואפילו יחידים באתר אינטרנט פעיל כבר איננו זקוק להוכחה. עם התבססותה של רשת האינטרנט כמקור מידע ראשי בעולם וככלי פרסום ומסחר בעל חשיבות עליונה, בנית אתרים באינטרנט כבר איננה מותרות, או גחמה, או תחביב; בנית אתרים שילוו את העסק או הארגון, יפרסמו אותו ויובילו אליו לקוחות היא שלב הכרחי בבנית העסק או הארגון ובדרך להצלחתו.
בנית אתרים עבור עסקים, ארגונים או פרטים חייבת להתחיל בהגדרת המטרות שלשמן מוקמים האתרים, ומקובל להגדיר את אופיים וסוגיהם של אתרי האינטרנט לפי המטרות הללו:
(א) אתרי מידע – מטרתם לספק מידע לקהל ולציבור: אתרים ממשלתיים, אתרים עירוניים, אתרי תיירות, אתרים אנציקלופדיים וכדומה. בנית אתרים כאלה מביאה בחשבון נפחי מידע גדולים, יציבות יחסית של המידע, מבנה לוגי ברור ומנגנוני חיפוש פנימיים יעילים.
(ב) אתרי שיתוף מידע – מטרתם לאפשר לקהל המשתמשים להחליף דעות ומידע שמעניינים אותם. בנית אתרים לשיתוף מידע חייבת להתחשב בתנועה גדולה של אינפורמציה, בנפחי אחסון גדולים, במנגנוני ניקוי וארכיב, במנגנוני זיהוי והגנה, בשמירת פרטיות וכדומה.
(ג) אתרי מסחר ושירותים – להם שתי מטרות עיקריות: הראשונה – הצגה והצעה של מוצרים ושירותים, תוך הכוונה של הגולש למקום העסק או לאתר המכירות שלו; והשנייה – ביצוע מכירה של מוצר או שירות בצורה מקוונת. בנית אתרים למסחר ולקניות מקוונות חייבת לשלב בין הספקת מידע, פרסום, קטלוגים, אמצעי תשלום וזיהוי, הבטחת מידע, קישור למערכות חיצוניות ועוד.
(ד) אתרים פרסומיים – מטרתם של אתרים אלו דומה למטרתם של אמצעי התקשורת המסורתיים: "דחיפת" מידע פרסומי ללקוחות פוטנציאלים והשפעה עליהם למען יקנו מוצר או מותג, ישתמשו בשירות מסויים וייצרו קשר עם ספק או או נותן שירותים מסויים. בנית אתרים פרסומיים מחייבת גישה פרסומית ושיווקית והכנת תשתית גמישה מאוד לשינויים מהירים.
קיימים כמובן עוד סוגים רבים של אתרי אינטרנט בעלי תכונות ודרישות מיוחדות, אך רובם המכריע של האתרים משתייכים לאחת (או יותר) מארבע הקטגוריות שנמנו לעיל. בנית אתרים עם דרישות מיוחדות (אתרי משחקים, אתרים מקצועיים וכו') מתחשבת כמובן בצורכיהם המיוחדים ומספקת פתרונות ייחודיים שמותאמים להם.
תרבות השימוש והחיפוש באינטרנט חרגה כבר מזמן מתחום ה"פריקים" למחשב או ה"ידענים" שמסוגלים לחפש באינטרנט, ומספר עצום של לקוחות פוטנציאלים מכל שכבות הציבור וההשכלה מחפשים את מבוקשם קודם כל באינטרנט. תלמידים ושוחרי ידע שנעזרו בעבר באנציקלופדיות, בלקסיקונים, במילונים ובקונקורדנציות למיניהן מחפשים – ואף מוצאים – את פריטי המידע הנחוצים להם באינטרנט; ואכן, בנית אתרים שמציעים כמויות ענק של ידע זמין ומנגנוני חיפוש משוכללים חיסלה לחלוטין את מערכות ההדפסה וההפצה של אנציקלופדיות ולקסיקונים. תיירים מתכננים את טיוליהם, רוכשים כרטיסי טיסה ומזמינים שירותי איכסון באינטרנט, וכל חברת נסיעות או מלונאות שטרם עשתה זאת מבינה כי בנית אתרים תיירותיים כאלה חיונית להישרדותה בשוק; אזרחים מחפשים מידע ממשלתי ועירוני, מורידים טפסים ומשלמים תשלומים למיניהם באמצעות אתרי אינטרנט; מספר עצום של אנשים רשומים באתרים לשיתוף מידע, אתרי היכרויות ואתרים חברתיים למיניהם, מחליפים מידע ומקיימים רשתות חברתיות ענפות; וכמובן, מספר גדול מאוד של לקוחות מחפשים מוצרים ושירותים באינטרנט, מזהים את הספק המועדף או המוצר הנחשק, משווים מחירים והצעות ופונים למשווק שנראה להם מתאים וכדאי ביותר, אם בחנות קונבנציונלית ואם דרך מסחר מקוון.
